​

 

 

שם: מעיין עמיאל

מורה מנחה: מרלין וניג

ת"ז: 212410567

מגמת ניו מדיה, אורט גבעת רם

2020 תש"פ

​



 

 

 

 

:תוכן עניינים

3-4......................................מבוא

5-6................................פרק ראשון

7-8....................................פרק שני

9.....................................פרק שלישי

10-13.................................פרק רביעי 

14......................................פרק חמישי 

15-16.................................ביבליוגרפיה

17...........................................נספחים

18..............................................סרטון

 

 

 

 

 

 

מבוא

על פי אתר מילוג ההגדרה של סטריאוטיפ, היא "דעה קדומה על אדם, הכללה לגבי אדם לפי שייכותו החברתית, מראה חיצוני וכדומה; תווית; הדפס".

הסטריאוטיפים התפתחו כהנחות יסוד בתוך החברה אשר הכלילה קבוצה גדולה תחת מסגור מסוים, שלימים, הוגדר כסטראוטיפ. הסטראוטיפ נטמע בחברה ולפעמים הופך להיות חלק ממנה, לדוגמה: "הישראלי החוצפן" שכיום אנשים מכלילים זאת, כחלק מהתרבות הישראלית למרות שזה מכליל, זהו סטריאוטיפ .

הסטריאוטיפים משפיעים לנו מאוד על החשיבה ובעצם משנים לנו אותה , בגלל שאנו כבר לא רואים את בני האדם כולם אותו הדבר אלא אנו מכניסים אותם תחת הסטריאוטיפים הקיימים בחברה כדי לנסות ולהבין אותם.

בחברה קיימים הרבה סוגי סטריאוטיפים, אך כמו שנאמר לעיל איך אני מתכננת לחקור את נושא הסטריאוטיפים החיצוניים כפי שהם מוצגים בתקשורת ולא רק בה ואיך הם משפיעים על החברה.

המון פעמים בחיים אנו רואים בני אדם מסוימים וכבר לפי הנראות שלהם : צבע עורם, לבושם, דיבורם, גילם, מינם, תרבותם וכדומה, שופטים אותם ומתחילים לשים "תוויות" על אותו אדם. למעשה, בעקבות הסטראוטיפ, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי הוא. התהליך הזה, נקרא "שפיטה מהירה" המבוססת על סטראוטיפים, כמו: לבוש, מוצא, מבטא, סגנון דיבור, צבע עור, מעמד כלכלי, אזור מחיה גאוגרפי ועוד.

סטראוטיפים הקשורים בלבוש: אלו סטראוטיפים המדברים על לבושו של האדם שמכניסים את האדם תחת מסגורים שונים בגלל הבגדים שהוא בוחר ללבוש , למשל בן שחובש כיפה לבנה סרוגה, עונד שרשרת מגן דוד נכנס אוטומטי בעיננו תחת המסגור של ערס וזאת משום הסטראוטיפ על ערסים הוא שהם חובשים כיפה סרוגה ועונדים שרשרת.

סטראוטיפים העוסקים בדיבור: מתייחסים לסגנון הדיבור של האדם , למבטא שלו , ולטון קולו כל אחד מהדברים האלה יכולים להכליל אדם בתוך סטריאוטיפ מסוים ,למשל בחורה שאומרת הרבה את המילים "כפרה" או "חיים שלי" נכנסת תחת הסטראוטיפ של פרחה.

סטראוטיפים העוסקים במראה: מתייחסים לצבע העור של האדם , ליופיו, ולדברים המצורפים אליו שהם חלק ממראהו החיצוני כמו משקפיים, קוביות בשיניים ועוד אשר מתחברים לסטראוטיפ שחנונים וכדומה.

 אך האם אי פעם יצא לכם לחשוב שאולי אותו אדם "מקוטלג" לא תואם את הסטראוטיפ אליו הוא משתייך? האם יש סיכוי הסטריאוטיפים מטעים אותנו? או שמא עדיף, פשוט להכיר את האדם באופן אישי, במקום להמשיך ולמתג אותו תחת תגיות שלא בהכרח נכונות עליו.

שאלות אלו ועוד, הן שהובילו אותי לבחור בהשפעת הסטריאוטיפים כנושא לעבודת החקר שלי במגמת ניו מדיה.

במהלך השנים בהן למדתי במגמה, ראיתי כיצד התקשורת משקפת את האופן בו בני אדם ממהרים להדביק תוויות וסטראוטיפים לכל מי ששונה מהם, זאת במקום לנסות ולהכיר אותם. את הסטריאוטיפים אף חוויתי באופן עצמאי, כאשר לא פעם ולא פעמיים שפטו אותי על פי העדה שלי ואף לא קיבלו אותי לבית ספר מסוים שרציתי. בעקבות חוויותיי האישיות והלמידה במגמה, החלטתי שאני רוצה להעלות את המודעות לנושא הזה, בכדי לנסות לשנות את זה, ולפעול בכוח העיתונאי החוקר שלי, כדי להשפיע על אנשים על מנת שיפסיקו לשפוט על פי סטראוטיפים שהומצאו בחברה ושהם מאוד ספציפיים וברוב המקרים אינם נכונים, לגבי אותו אדם.

 

 

 

פרק ראשון-עיתונות

בעבודה אחקור את נושא הסטריאוטיפים החיצוניים של האדם , כיצד הם מוצגים בתקשורת וכיצד התקשורת משפיעה על החברה ומחשבותיה בנוגע לסטראוטיפ זה . הסטריאוטיפים החיצוניים של בני האדם הינם נרחבים ונוגעים במגוון קטגוריות כמו נראות , לבושם, גיל, מין, מוצא וכדומה אך לכולם מרכיב משותף התקשורת. התקשורת מגבירה את הסטראוטיפ ונותנת לו במה ומעין אימות. היא גורמת לסטראוטיפ להיראות נכון במקור להפריך אותו ולהראות שכולנו בני אדם שווים.

עיתונות -פעולה של איסוף והפצת מידע דרך תקשורת המונים שעונה על הצורך ועל זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי.

תפקיד העיתונאים בחברה דמוקרטית הוא לענות על צורך הציבור להיות מעודכן במה שקורה סביבו, אך כדי שהעיתונאים לא יחרגו מתפקידם הקימה מדינת ישראל את מועצת העיתונות. בשנת 1963 הוקם במדינת ישראל גוף שנקרא "מועצת העיתונות " גוף זה הגדיר כללים לעיתונאים וייצר את תקנון האתיקה העיתונאית מציג את כל כללי העיתונאים ועוזר לשמור על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת וקובע מהן חובותיו וזכויותיו של העיתונאי כמו למשל חובת העיתונאי לספק מידע מהימן. בין הכללים קיים כלל האובייקטיביות, כלל זה קובע שעל העיתונאי להיות לספק לציבור מידע אובייקטיבי , הוגן ונקי מהטיות ודעות. כלל זה נועד בשביל לשמור על דעתו הצלולה של הציבור שלא יושפע מהדעות של אחרים, מועצת העיתונות רוצה שלכל אדם תהיה את עמדתו שלו ולא יושפע דעתו של הכתב. 

לכן כאשר עיתונאים משתמשים בסטיגמות בכתבותיהם הם בעצם עוברים על כלל האובייקטיביות ובכך פוגעים בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת מכיוון שהם מעניקים לציבור מידע מלא בהטיות דבר אשר פוגע בשיקול הדעת של הקורא. הם בעצם חושפים את הקורא לסטיגמה שנמצאת בראשם בנוגע לאותו אדם או חברה ובכך משפיעים על החשיבה של קורא, הם משתמשים בסטראוטיפים בכותרות ובשורות הראשונות וכך גם בלי שקרא האדם את הכתבה הוא נחשף לסטראוטיפ ואף הושפע ממנו.

אנו רואים את הסטריאוטיפים נוצרים ומתחזקים בתקשורת בשל ההדרה של הכתבים ודעותיהם. העיתונאים בישראל מתאפיינים כגברים יהודיים אשכנזים תל-אביבים/ירושלמים, חילוניים, מבוססים כלכלית, ליברליים מודרניים, מערבים, משכילים, תומכים בעקרונות הפשרה, פלורליזם, שוק חופשי ואינדיבידואלים (מובן שגם אלו סטריאוטיפים אך הם באו כדי להוכיח את טענותיי)העיתונאים מדירים מהתקשורת אנשים שאינם נכללים בקבוצתם בכך שלא מפרסמים אותם או מפרסמים עליהם מידע שלילי היוצר סטריאוטיפים . הם מכניסים אותם תחת מסגור וכאשר נתבקש עיתונאי לערוך כתבה על אוכלוסייה המודרת מהחברה בין אם זו הפריפריה, נשים, ערבים וכדומה הוא ישתמש במסגור שכבר קיים אצלו ולא ינסה לברר מידע מדויק או יסתכל על הסיטואציה מנקודת מבט שונה. לפיכך אנו רואים שלעיתונאים יש השפעה ויש להם חלק בסטראוטיפים במדינה ובחוסר השוויון ממנו סובלות אוכלוסיות רבות במדינה מכיוון שיצירת סטריאוטיפ והדרת אוכלוסייה בעצם פוגע בשוויון של האוכלוסייה ביחס לשאר האוכלוסיות בחברה.

 במאמר "הדרה ודימוי שלילי -אי-שוויון בתקשורת הישראלית " של נעמה ישובי,אלי אברהם,ויקי שירן עיסאם אבו- ריא,ענת פירסט.יולי חרומצ'נקו,דפנה למיש, דודי זילברשלג,גייל אוסלנדר ועמית קמה נוגעים בנושא הסטריאוטיפים בתקשורת ומעלים בפנינו את ההדרה של קבוצות בחברה ביצירת סטריאוטיפים. במאמר מדברים על כך שכאשר אדם לא שייך לקבוצה ההגמונית, ה"שולטת" הוא מוצג לא פעם באופן סטראוטיפי, למשל הומואים ולסביות שמוצגות כדמויות נלעגות, ערבים שיופיעו רק בהקשרים ביטחוניים או פליליים ועוד,אופן הצגתם פוגע במה שחושבת עליהם הסביבה,יוצר סטריאוטיפים חדשים ופוגע בכבודם. כמו שנאמר במאמר כאשר אדם אינו חלק מהחברה העיקרית/ מהאוכלוסייה החזקה/ ה"שולטת" כאשר הוא שונה  במעט מדירים אותו מהתקשורת ויוצרים עליו סטריאוטיפים אשר חודרות לחברה ונטמעות בתוכה. 


 

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

(מתוך אתר שוטרדטוק)  


 

פרק שני-תוכניות ריאליטי

תוכניות ריאליטי-הינם ז'אנר טלוויזיוני ללא תסריט אשר מופיעים בו דמויות שהן האנשים עצמם כלומר כל אחד מגלם את עצמו, תוכניות אלו מכילות בתוכן לרוב תחרות בין המשתתפים וישנן הצבעות המכריעות מי מהמשתתפים עוזב את התוכנית כל פעם, הצבעות אלו יכולות להיות של הצופים בבית, של המשתתפים, של שופטים ועוד.

תוכניות הריאליטי מלאות בסטראוטיפים, אם זה בבחירת המתמודדים, היוצרים של התוכנית לרוב יבחרו מתמודדים ששייכים לקבוצה מסוימת בחברה (סטראוטיפית כמובן) כדי שהקהל בבית יתחבר אליהם, או אם זה ביצירת הסצנות, תוכנית ריאליטי היא ללא תסריט אך היא מבוימת ולא פעם יראו לנו במסך סצנה סטראוטיפית למשל את האישה שמנקה וכדומה. סטריאוטיפים אלו נועדו למשוך את הקהל ולעלות את הרייטינג של התוכנית, 

במאמר של מורן עזרא ולינור הרלינג "לבשל או לבכות? ייצוג נשים ונשיות בתוכנית המציאות "מאסטר שף" ישראל" אנו נחשפים לסטראוטיפים לגבי נשים ונשיותן במספר תוכניות , תוכניות שידוכים, ערוץ ה"בישול" ובתוכנית הריאליטי מאסטר שף.

תוכניות שידוכים- תכניות שידוכים כמו "חתונה ממבט ראשון" הינן תוכניות המפגישות בין גבר לאישה במטרה למצוא את אהבת חייהם. תוכניות השידוכים הינן התוכניות הסטראוטיפיות ביותר לגבי נשים (עפ"י המאמר) הנשים מוצגות כבכייניות ורגשניות בכך שמציגים סצנות בכי ורגשות של הנשים שמופיעות בתוכנית אך גם לאחר מכן בקטעים שנחשבים "אמיתיים" הנשים ממשיכות להיות מוגות כך ובאמצעות כך מחדירים את סטריאוטיפ האישה הרגישה לתוך התודעה של החברה.

בערוץ ה"בישול"- ערוץ ה"בישול" הישראלי עסק באוכל ותזונה ומשדר תוכניות של קורסים וסדנאות בישול לצופים.  ישנם לכאורה תחושת שוויון מכיוון שמופיעות בו תוכניות גם של גברים וגם של נשים אך הדבר אינו נכון כי בעוד שהבישול הגברי מוצג כתחרות, השפים הגברים מצטיירים כגברים איכותיים ובעלי מקצוע מכובד הבישול הנשי נתפס כבישול ביתי ופשוט שמשאיר את האישה בסטראוטיפ עקרת הבית שדואגת למשפחה.

מאסטר שף- תוכנית ריאליטי שתוכנה הוא תחרות בין המשתתפים שהינם שפים חובבים על התואר המאסטר שף הבא של ישראל, בכל תוכנית הם מתמודדים עם משימת בישול אחרת שבסופה אחד מהם הולך הביתה. בתוכנית מאסטר שף שומרים היוצרים כל המטבח המקצועי כמטבח גברי ומבדילים אותו מהמטבח המסורתי הנשי, הם מעניקים לגברים המתמודדים בתוכנית את האופציה לנצח בקלות יותר, מבחינתם האישה מבשלת בישול מסורתי ביתי ולא מקצועי והגבר בישול מקצועי, במקום לתמוך ולהעצים את הנשים בתחום הבישול ולעזור להן להתקדם התוכנית בולמת אותן ומעודדת את הבישול הגברי.

אך לא רק סטריאוטיפים בין גברים לנשים מוצגים בריאליטי. תוכניות הריאליטי מתיימרות להציג את מגוון האוכלוסייה כדי לא להיות גזעניות אך הן מייצגות מדגם גזעני מכיוון שהן מציגות מתמודדים שנבחרו בגלל סטריאוטיפים גזעניים כמו שמאלני, שנבחר רק בגלל דעותיו הפוליטיות, אתיופי שנבחר רק בגלל צבע עורו, דתי שנבחר רק בגלל אמונתו הדתי ועוד.

 בכתבה של אפרת אהרוני בעיתון גלובס  : "סטריאוטיפים: מה מקבל הצופה הישראלי בפריים-טיים בכל ערב?" מדברת אפרת על הסטריאוטיפים המוצגים לנו בתקשורת בכל מהדורת חדשות ותוכנית ריאליטי היא נותנת כדוגמה את מאסטר שף ואת "למא" מתמודדת ערביה שכביכול מייצגת את המטבח הערבי והאוכלוסייה הערבית אבל למה צריך לייצג למה צריכה בחורה אחת לסחוב על כתפה אוכלוסייה שלמה, למה צריכה שיתייחסו אליה משום שהיא ערביה שונה או יעדיפו שהיא תהיה בתוכנית. בתוכנית כמו מאסטר שף צריך לשפוט על פי האוכל ולא על פי האדם אשר הכין אותו אך זוהי רק שאיפה בסופו של דבר האוכל נשפט על פי מי שהכין אותו וזה מצער. ובדומה למאסטר שף ישנם תוכניות ריאליטי רבות שבמקום להציג אוכלוסייה ישראלית מלוכדת נותנים לסטראוטיפים להפליג ביננו שוב


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(מתוך אתר שוטרסטוק(
 

פרק שלישי- פרסומות

פרסומות- פעולה שנעשית לצורך קידום מוצר, שירות או רעיון באמצעות תקשורת המונים ומטרת להגביר את מכירות המוצר או העלאת הרעיון לתודעת הציבור. פעולה זו נעשית באמצעות שכנוע, איזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. כלומר הפרסומת משכנעת את האדם דואגת להזכיר לו כל פעם לאחר שהשתכנע להמשיך לקנות את המוצר מחזקת את עמדות במוחנו ובכך תורמת להמשך הפעולה של החברה. 

הפרסומות פועלות על פי מתכונת של חוסר, הם גורמות לאדם הרגיש חוסר ובונות לו אשליה שאם ירכוש את המוצר לא ירגיש חוסר ויהיה מאושר. כדי למשוך את הקהל ולגרום לו להזדהות עם הפרסומת והמוצר משתמשים לא פעם הפרסומאים בסטריאוטיפים. הם משתמשים בסטריאוטיפים שונים לפרסומות שונות שימשכו את הצופים, יגרמו להם הזדהות ויגבירו את הרצון שלהם. 

בספרו של דן אלפי "סוגיות מפתח בתיאוריית המדיה" הוא מדבר על כך שכדי שהפרסומות יתחברו לעולם האמיתי ויראו כמה שיותר סוראליסטיות, הם משתמשים במצבים נורמטיביים ומכניסים בתוכם את הסטריאוטיפים והמוצר אותו הם רוצים לשווק וכך זה מוצג בפני הציבור. הציבור מזדהה עם הפרסומת כי זו סיטואציה מחיי היום יום ובזמן שהוא משתכנע ונהנה מהפרסומת הסטריאוטיפים נטמעים במוחו.  כמו למשל בפרסומת שימכרו שניצל יראו אמא עקרת בית שמבשלת לילדים שלה, סיטואציה סוראליסטית אך היא מכילה בתוכה את הסטראוטיפ של האימא העקרת הבית שכל היום מבשלת דואגת לרווחת הילדים, או למשל כאשר רוצים לפרס שעון ילהקו גבר חתיך ילבישו אותו בחליפת עסקים ויצלמו אותו ליד אוטו יפה ויוקרתי, ובכך בעצם יחדירו למוחם של הצופים את סטריאוטיפ איש העסקים הצעיר והמצליח. בתור גורם הממחיש את טענותיי אציג את הפרסומת של "גולדסטאר" עם ליאור רז וליהי קורנובסקי על הבחורים של התקופה שלנו לעומת הבחורים של פעם. ליהי לוקחת את השיר "איפה הן הבחורות ההן" של יהורם גאון ומשנה את מילותיו ל"איפה הם הבחורים ההם", ליהי משתמשת בסטריאוטיפים של לבוש כמו ג'קט עור ואופנוע כדי לתאר את הגברים של פעם ובטוניקה ואופניים חשמליות כדי לתאר את הבחורים של היום, היא משתמשת בגברים שאוכלים הכל בייחוד דברים עם שמן מול גברים שאוכלים אוכל בריא, בחורים שרואים בחורה בוכה וישר מנסים להצחיק אותה מול בחורים שמכורים לסמארטפונים שלהם ואדישים לסביבה, בסוף הפרסומת אומר ליאור רז שמה שאתה שותה הוא מה שמגדיר אותך ובעצם משווה לבירה גולדסטאר סטריאוטיפ שמי ששותה אותה הוא גבר איכותי של פעם ולא בחור עלוב כשל היום. גולדסטאר משתמשת בכל הסטריאוטיפים החיצוניים של הגברים בדור הנוכחי בהשוואה לעבר כדי לגרום 2 דברים : הזדהות של הקהל הנשי , הנשים רוצות את הגברים שעליהם מדברת ליהי ומכאן רצון של הגברים להיות הגברים האלו ולכן הם ישתו בירה גולדסטאר. הפרסומת של גולדסטאר היא פרסומת סטראוטיפית שבאה למכור מוצר ומחדירה למוח הנשי והגברי את הסטריאוטיפים העדכניים על גברים ועל מה שנשים רוצות בגבר שלהן בעידן הנוכחי.

 

:דיון ומסקנות

כדי להבין בצורה כמה שיותר נכונה את היחס של החברה לגבי הסטריאוטיפים החיצוניים המוצגים בתקשורת עליהם ערכתי סקר.

סקר-מחקר בו אוספים נתונים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה לשם ניתוח סטטיסטי והסקת מסקנות לגבי האוכלוסיה כולה ,המחקר נעשה באמצעות שאלת שאלה או כמה שאלות שמציגים לקבוצת אנשים.

הסיבה שבחרתי בכלי זה היא מכיוון שהוא חושף אותנו אל דעות החברה כולה ובעצם נותן לכל אחד להביע את דעתו, הוא מאפשר לראות את דעת החברה לנושא אותו אני חוקרת.

 

:הצגת ממצאים

א. כ55% מין העונים על השאלון הינם גברים וכ45% מין העונים על השאלון הינם נשים

 

 

 

​

​

​

 

 

 

 30ב. כ40% מין העונים על השאלון הם בני גיל 18+ (בין 18-29), כ25% מין העונים על השאלון הינם בגילאים 16-17, כ20% מין העונים על השאלון הינם בני ומעלה  + וכ10 % בני 40

​

​

​

​

​

​

​

ג. כ40% מין העונים על השאלון צופים בטלוויזיה שעה פחות או יותר ביממה, כ35% מין העונים על השאלון צופים בין שעתיים לשלוש שעות ביום בטלוויזיה,כ20% מין העונים על השאלון צופים בין שלוש לארבע שעות וכ5% מין העונים על השאלון צופים בטלוויזיה כחמש שעות ביום

 

 

 

 

 

 

.

ד. הז'אנר האהוב על כ35% מין העונים על השאלון הוא קומדיה, על כ30% מין העונים הז'אנר האהוב הוא ריאליטי, על כ20% מין העונים הז'אנר האהוב הוא מתח ופעולה, על כ10% מין העונים על השאלון הז'אנר האהוב הוא ספורט ועל כ5% מין העונים על השאלון הז'אנר האהוב הוא אימה

 

 

 

​

​

​

 

 

ה. העונים על השאלון נתקלים בסטריאוטיפים רבים במהלך צפייתם בטלוויזיה ואלו הם חלק מהם: קיפוח מזרחים וחרדים, האיש המצחיק חייב להיות טיפש, סטיגמות על צבע עור ומראה חיצוני, ערס, חנון, סטיגמות בין נשים לגברים ועוד

​

​

​

​

​

​

​

​

ו.  כ40% מין העונים על השאלון אינם מסכימים עם הסטיגמות שהתקשורת מראה הם לא מאמינים שהן משקפות את החברה, כ30% מסכימים במידה מועטה עם כך שהסטראוטיפים שהתקשורת מציגה משקפים את החברה, כ25% מסכימים במידה רבה עם הסטריאוטיפים שהתקשורת מראה ומאמינים שהיא משקפת את החברה וכ5% מין העונים מסכימים עם הסטריאוטיפים שהתקשורת מציגה וחושבים שהיא משקפת את החברה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ז. כ35% מין העונים על השאלון מסכימים עם האמירה שהתקשורת מציגה לנו דמויות סטראוטיפיות כדי שנתחבר אליהם, כ30% מסכימים במידה רבה עם אמירה זו, כ20% לא מסכימים בכלל עם אמירה זו כ15% מסכימים במידה מועטה עם אמירה זו

 

 

 

 

​

​

​

 

ח.  כ55% מין העונים על השאלון מדווחים כי התקשורת לא מייצרת ולא מגבירה אצלם שום סטריאוטיפ ואינה משיפעה כלל על מחשבתם, כ30% מין העונים על השאלון מדווחים כי התקשורת מגבירה אלם סטריאוטיפים חדשים וכ15% מין העונים על השאלון מדווחים כי התקשורת יוצרת אלם סטריאוטיפים חדשים.

 

 

 

​

​

​

​

​

 

ט. חלק מהעונים על השאלה הקודמת שדיווחו כי התקשורת מגבירה או יוצרת אצלם סטריאוטיפים מסבירים מדוע: אתה רואה סטריאוטיפ, וזאת סדרה אז אתה רואה אותו שוב ושוב או לפחות סטריאוטיפ דומה. והרעיון נשאר ונדבר במוח, כי ככה אנחנו בני אדם,רושם ראשוני, כי כאשר אתה רואה כל פעם משהו אתה מתחיל להתרגל אליו,מכיוון שהתקשורת מנסה לייצר רעים וטובים גיבורים ורשעים כדי שזה יעניין אותי ויגרום לי להישאר

י. כמחצית מין העונים על השאלון (50%) מדווחים כי לתקשורת יש השפעה רבה על מחשבותיהם לגבי אנשים או קבוצות בחברה, כ20% מין העונים מדווחים כי לתקשורת יש השפעה במידה מועטה על מחשבותיהם לגבי אנשים או קבוצות בחברה וכ30% מין בעונים מדווחים כי לתקשורת אין כלל השפעה על מחשבותיהם לגב אנשים או קבוצות בחברה

 

 

 

 

 

 

.

 

​

 

הסקת מסקנות מהסקר:

על הסקר ענו אנשים מכל הגילאים ומכלל המינים (זכר ונקבה) דבר המראה כי הסקר מציג את שלל דעות החברה .המרבית עונים על השאלון צופים פחות אות יותר שעה ביום בטלוויזיה דבר המוביל להשפעה מועטה יותר על מחשבותיהם מאשר לאלו הצופים כשעתיים ומעלה. כ30% מין הצופים הז'אנר האהוב עליהם הוא ריאליטי וכ35% מין העונים הז'אנר האהוב עליהם הוא קומדיה דבר אשר משפיע על מחשבותיהם ומעצים את הסטריאוטיפים במוחם כי בריאליטי מציגים לנו מתמודדים שנכנסים תחת מסגרות סטראוטיפיות ובקומדיה יש המון סטריאוטיפים למשל בסאטירה שצוחקים על המצב הקיים ובכל מעלים סטריאוטיפים חדשים או מגבירים את הישנים. הסטריאוטיפים שהעלו העונים על השאלון מראים לנו כי יש חלק מן הציבור המודע לכך שהתקשורת מציגה לנו סטראוטיפי חושפת אותנו אליהם ואף מזהה את חלקם. בשאלה 6 אנו רואים כי מרבית העונים על השאלון (כ40%) אינם מסכימים עם הסטיגמות שמציגה התקשורת הם מאמינים שהיא לא מציגה את החברה כמו שהיא .בשאלה 7 אנו רואים כי מרבית העונים על השאלון (כ85%) מסכימים( בכל המידות) עם האמירה כי התקשורת מציגה לנו דמויות סטראוטיפיות כדי שנתחבר אליהם.

 

מסקנות:

בכל אחד מן ערוצי התקשורת השונים משתמש בסטריאוטיפים כדי למשוך את הקהל ולגרום לו להתחבר יותר אל המסר והתוכן המוצג, התקשורת משמשת פלטפורמה להצגת התרבות ואך מקום להציג את התרבות האמיתית המדויקת הם מציגים תרבות מלאה בסטריאוטיפים מכלילה ממוסגרת ולא פתוחה ומקבלת. האדם הצופה בתכני התקשורת רואה  חברה מוכללת הנשקפת מנקודת מבטו של אחוז מסוים מהחברה, נקודת מבט אשר אינה אובייקטים שאותה יוצרים העיתונאים, התסריטאים,הבמאים,הצלמים וכל אנשי התקשורת השונים בכל ז'אנר וז'אנר.הציבור מודה שהתקשורת אינה מתארת את החברה בצורה נכונה, בצורה מדויקת ובכך מראה את חשדותיו לגביה ולגבי התכנים המוצגים בה, דבר אשר אמור להיות חיובי אך עד כמה הציבור מודע? האם גם עם המודעות הסטריאוטיפים והמיסגורים אותם יוצרת התקשורת יחדרו למוחו של הציבור ?.

התקשורת לא מציגה חברה אמיתית, מיוחדת ,פתוחה, מקבלת כמו שהיא אמורה להציג היא מציגה חברה מקבועת, שיפוטית, חשוכה  שאינה רואה אדם באשר הוא אדם אלא רואה אדם רק דרך הסטריאוטיפים אליו הוא משתייך.

 

ביבליוגרפיה:

1. א. אברהם א. אבו-ריא ג.אוסלנדר ד.זילברשלג י.חרומצ'נקו ד. למיש נ.ישובי ע. פירסט ע.קמה ו.שירן,יולי 2001, "הדרה* ודימוי שלילי אי-שוויון בתקשורת הישראלית",https://law.acri.org.il//he/wp-content/uploads/20

2. א.אהרוני,גלובס,31/07/2015,"סטריאוטיפים: מה מקבל הצופה הישראלי בפריים-טיים בכל ערב?",https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001056955

3. ד. אלפי,כותר,2011,"סוגיות מפתח בתאוריית המדיה",https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=102481447#3.237.6.default

4. העין השביעית,20/2/2017,"תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות",https://www.the7eye.org.il/ethics/3347

5. ל.הרלינג מ.עזרא, אוניברסיטת בר אילן, "לבשל או לבכות? ייצוג נשים ונשיות בתוכנית המציאות "מאסטר שף" ישראל",https://acadelist.co.il/papers/1.%20%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90%20%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%92%20%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%20%D7%A9%D7%A3%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf

6. ויקיפדיה,"מאסטר שף",https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%A9%D7%A3

7. ויקיפדיה,"עיתונות",https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA

8. ויקיפדיה,"ערוץ האוכל",https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C

9. ויקיפדיה,"פרסומת",https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA

10. ויקיפדיה, "תוכנית מציאות",https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA

11. הבחורים ההם,יוטיוב,25/6/2019, "איפה הם הבחורים ההם",https://www.youtube.com/watch?v=TYp6IQXdMwI

12. מילוג, "מה זה סטריאוטיפ",https://milog.co.il/%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A4

​

 

נספחים:

שאלות סקר:

1. מן

2. גיל

3. כמה שעות אתה צופה בטלוויזיה ביממה?

4. מהו הז'אנר האהוב עלייך?

5. באיזה סטיגמות אתם נתקלים כאשר אתם צופים בז'אנר האהוב עליכם?

6. האם לדעתך הסטיגמות עמן אתה נתקל בתקשורת משקפות את החברה?

7. האם לדעתך התקשורת מציגה לנו על המסך דמויות סטראוטיפיות כדי שנוכל להתחבר אליהם?

8. במידה והתקשורת יוצרת או מגבירה אצלך סטריאוטיפים הסבר מדוע התקשורת יוצרת אצלך סטריאוטיפים חדשים או מגבירה אותם?

9. האם לתקשורת יש מידת השפעה לגבי החשיבה שלך על אנשים או קבוצות בחברה?

​

​

​

:סרטון על העבודה

אחד הדברים שהבנתי מהעבודה הוא שהתקשורת הפכה אותנו לבובות ועל זה הסרטון שלי .הסרטון הוא בעצם תור פובליציסטי שלי על העבודה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​